מדריך זה עוסק באחת מן המתכות החשובות בעולם בענף התכשיטים בפרט ובעולם הייצרני בכלל. הוא יגע ביתרונות ובחסרונות של סגסוגות כסף ובעיקר כסף 925 שהוא הכסף האיכותי ביותר בשימוש בענף התכשיטים.
כסף טהור הינו חומר רך מאוד ולכן אינו מתאים לשימוש פרקטי יומיומי בתצורה עדינה כמו תכשיטים. זוהי הסיבה שנהוג לערבב אותו עם מתכות אחרות. הכינוי 925 מעיד למעשה על דרגת טוהר הכסף - 92.5% כסף בסגסוגת (או 925 אלפיות מ-1000).
לצרכי יצור של תכשיטים, נהוג לערבב את הכסף עם נחושת ולעיתים אבץ או פלטיניום אך כל עוד אחוז הכסף בסגסוגת הוא 92.5% היא תחשב לכסף 925 או בשמה היוקרתי - כסף סטרלינג.
על פי רוב מומלץ לרכוש כסף 925 כי הסיכון להימצאות ניקל בסגסוגת נמוך בהרבה מסגסוגות כסף אחרות. ניקל, למי שאינו יודע, היא למעשה המתכת האחראית לכל האלרגיות ותחושת האי נוחות שתכשיטים לעיתים מייצרים. למעשה עד כ-10 אחוז מאוכלוסיית העולם סובלת מרגישות לניקל ברמה קלה עד חמורה מאוד. היום התקנות ברוב העולם לשימוש בניקל הן מחמירות אך עדיין ברכישת תכשיטים זולים מאוד אתם לוקחים סיכון.
כמובן שפעמים רבות מצפים את הכסף בזהב או ברודיום שחור על מנת לייצר לו מראה שונה. בתמונה הבאה ניתן לראות מימין לשמאל: כסף 925 המצופה בזהב צהוב 18K, כסף 925 המצופה ברודיום שחור, כסף 925 בגימור מאט ובציפוי רודיום, כסף 925 בגימור רגיל.
לתכשיטי כסף בציפוי זהב או חומרים אחרים יש שם לא טוב בענף הישראלי. הסיבה היא שרבים מן הסוחרים והיבואנים בוחרים למכור תכשיטי כסף בציפוי מאוד מאוד דק שבמקרה הטוב עומד על 0.3 מיקרון. הסטנדרט שלנו בדיאנוצ'ה עבור ציפויי זהב הוא מיקרון אחד שלם. מדובר בשכבה עבה יחסית של זהב ולפיכך הצבע ישמר זמן רב יותר והתכשיט יראה כתכשיט זהב.אנו ממליצים לכם בחום לקחת את עובי הציפוי בחשבון בעת הרכישה.
אחד הדברים שמציקים לרבים מעונדי ועונדות תכשיטי הכסף הוא העובדה כי כסף, ברוב רמות הטוהר שלו, משחיר. הסיבה שהכסף משחיר היא שהוא עובר תהליך של חמצון במגע עם האוויר. האוויר, כידוע, מכיל חומרים כמו גופרית (תופעה שהתגברה ככל שהעולם הפך מתועש יותר והמכוניות הפכו לנפוצות...) והמתכת מגיבה לכך כחלק משלל תכונותיה. תגובה זו מיצרת כסף גופרי. יש בוודאי כאלה שאוהבים את המראה המיושן אך לטובת מי שלא, הנה הסבר קל לניקוי כסף .
אנו באופן אישי מתמודדים עם השחרה מיידית על ידי ציפוי התכשיטים שלנו ברודיום או זהב אך זהו פתרון בעל תאריך תפוגה כי עם השנים ציפויים יורדים...
ניקוי כסף שהשחיר זה דבר פשוט יחסית והתוצאות שלו הן מעולות. הכינו:
1. סודה לשתייה או אבקת סודה.
2. מים שהרתחתם.
3.קערה שניתן ליצוק אליה מים רתוחים.
4. נייר כסף - כזה שיש בכל מטבח.
5. מטלית/נייר סופג/מגבת.
יש לשים את נייר הכסף בתחתית הקערה כאשר הצד המבריק שלו כלפי מעלה.
לפזר עליו אבקת סודה או כמה כפיות סודה לשתייה.
להניח את תכשיטי הכסף.
לצקת את המים הרותחים.
להמתין כחצי דקה עד שרואים ויזואלית את ההבהרה של הכסף.
להוציא ולספוג במטלית.
*שימו לב - אין אנו לוקחים אחריות על נזק שעשוי להיגרם לאבני חן המשובצות בתכשיט. לרוב אין כל בעיה אך יש אבנים, למשל פנינים, שעשויים להינזק בשל רגישותן. השימוש בהנחיות הוא לשיקול דעתכם.
אם אי פעם תהיתם מה ההבדל בין זהב לבן לצהוב, ובין סגסוגות הזהב השונות. המאמר הבא בדיוק בשבילכם.
ההבדל בין זהב לבן לזהב צהוב הוא במתכות האחרות המעורבבות בסגסוגת הזהב. המתכות הללו, בשילוב עם הזהב הטהור עצמו "צובעות" את סגסוגת הזהב. לדוגמא, סגסוגת זהב צהוב מעורבבת על פי רוב עם נחושת ומעט כסף. ישנן לא מעט תרכובות שונות של סגסוגות זהב ואין הרכב אחיד המקובל בכל העולם, מלבד סימון טוהר הזהב (קראט). לצורך העניין סגסוגת זהב צהוב 14 קראט מכילה כ 52.5 אחוז זהב בין 4-28 אחוז נחושת ובין 14-28 אחוז כסף, תלוי היכן היא מיוצרת. לעומת זאת, סגסוגת זהב צהוב 18 קראט מכילה 75 אחוז זהב והיחס בין הנחושת לכסף משתנה בהתאם ליצרן.
את סגסוגת הזהב הלבן מייצרים על ידי ערבוב של זהב עם מתכות לבנות כמו פלדיון, ניקל ואבץ. הסגסוגת שיוצאת היא לבנה יותר אך עדיין בעלת גוון צהבהב. זוהי הסיבה שבגינה כל התכשיטים המיוצרים מסגסוגת זהב לבן מצופים בשכבת רודיום שמטרתה גם להלבין את התכשיט וגם לתת לו ברק. מכיוון שרודיום נוטה להתקלף, יש צורך לחדש את הציפוי מדי כמה שנים ואולי תכופות יותר אם התכשיט נמצא בשימוש יום יומי ובא במגע עם חומרי ניקוי וכו'.
בשני המקרים, גם בזהב לבן וגם בזהב צהוב, סגסוגת המסומנת ב14 קראט מעט יותר חזרה ועמידה. זהב טהור מטבעו הוא רך מאוד ולכן כאשר הריכוז שלו גבוה יותר יש לה השפעה על כל הסגסוגת.
ההבדל במחיר של תכשיט מסגסוגת זהב 14 קראט לאותו תכשיט מסגסוגת זהב 18 קראט נובע משני משתנים מרכזיים: המשתנה הראשון הוא הפער בריכוז הזהב בשני סוגי הסגסוגות. ההבדל מייצר פער במחיר מכיוון שהזהב הטהור הוא יקר משמעותית משאר המתכות בסגסוגת.
המשתנה השני והפחות טריוויאלי אשר רוב האנשים לא מודעים אליו הוא צפיפות החומר (המשקל הסגולי). מכיוון שצפיפות של זהב 18 קראט היא גבוהה יותר מזו של 14 קראט, לכן יש צורך ביותר סגסוגת של 18 קראט על מנת לייצר טבעת זהה בגודלה ונפחה. על פי רוב הפער עומד על בין 20-25 אחוזים בהתאם לשאר המתכות בסגסוגת. המשמעות בפועל שטבעת מסויימת מסגסוגת זהב 14 קראט ששוקלת 2 גרם, תשקול 2.40 גרם בקירוב במידה ותיוצר מסגסוגת זהב 18 קראט.
כאשר מדובר בזהב לבן, אין שום ערך מוסף בבחירה בסגסוגת זהב 18 קראט מכיוון שכל התכשיטים מזהב לבן (ללא קשר לרמת הטוהר של הסגסוגת) מצופים ברודיום ונראים אותו דבר בדיוק. במקרה של זהב צהוב, יש הבדל דיי משמעותי בצבע- זהב בדירוג טוהר של 18 קראט הוא הרבה יותר חי ומתקרב לצבע של זהב טהור.
הפגמים ביהלום מגיעים, כאמור, בשלל צורות, מיקומים, גדלים, זוויות ועוד. את כל שלל הפגמים מסווגים לפי כמות, גודל ומהות ונותנים ציון של ניקיון ליהלום. ככל שיהלום הוא יותר נקי גמולוגית כך הוא יקבל ציון ניקיון יותר גבוה וכך הוא יהיה יקר יותר. בכל אופן הערכת היהלומים נעשית תחת הגדלה של פי 10 וגם יהלום שנקבע שהוא ללא פגם, הוא ללא פגם רק בהגדלה של פי 10 אך ייתכן ופגמיו יראו בהגדלות גבוהות יותר.
היהלום הנקי ביותר יסומן באות IF (ישנה רמת ניקיון FL שהיא הגבוהה ביותר אך אלה יהלומים שהם כמעט מיתוס ויש יהלומנים שלא נתקלים בהם בכל שנות פעילותם). היהלום בעל הפגמים הרבים והגדולים ביותר יסומן כ-I3. יהלומים בעלי ניקיון עוד נמוך מכך בכלל לא ייועדו לתעשיית התכשיטים אלא ישמשו בתעשייה (למשל ללהבים לחיתוך וכדומה). בכל אופן, על פי רוב, יהלומים ברמות I2-I3 יהיו בעלי הפרעות קשות הנראות לעין ורצוי לבדוק אותם באופן קפדני ביותר ואולי אף להימנע מהם לחלוטין...
הסקאלות של הבדיקה יכולות להטעות את הצרכן הפרטי ולפיכך יש לזכור כי כל מידע מסחרי שיובא מעכשיו והלאה הוא לפי תיעוד אמיתי של יהלומים ולא לפי דירוג יתר המקובל מאוד בענף היהלומים. אנא קראו בהרחבה על תיעוד יתר במאמר זה. לשם ההבהרה מדובר בדירוג לפי אמות המידה של מעבדת GIA או מעבדות קרובות לה באיכות או בתיעוד אמיתי המקובל בין יהלומנים וקרוב מאוד לתיעוד של GIA.
לפני כן, הכרת מושגים אלה תעזור לכם להבין אותה:
לופה – מכשיר המשמש להגדלה פי 10.
תכלילים – חומרים שכלואים בתוך היהלום שהם אינם יהלום. דהיינו כל מיני חומרים אחרים שאינן המינרל יהלום.
פגמים – חוסר מושלמות ביהלום עצמו – "שריטות" פנימיות, הפרעות שקרו בתצורה של היהלום ויוצרות אזורים שאינם הומוגוניים.יש להוסיף תרשים.
גמולוג- אדם שעבר הכשרה מתאימה ומחזיק בתעודה ההופכת אותו במומחה להערכת ותיעוד יהלומים.
Flawless (FL)- יהלומים ללא תכלילים או פגמים שגמולוג מסוגל להבחין בהם בהגדלה פי 10.
Internally Flawless (IF)- יהלומים ללא תכלילים שגמולוג מסוגל להבחין בהם בהגדלה פי 10.
Very Very Slightly Included (VVS1-VVS2)- גם גמולוג מנוסה יתקשה לראות פגמים או תכלילים ביהלום גם בעזרת לופה. שימו לה כי הקטגוריה מחולקת לדרגה ראשונה ושנייה. הדרגה הראשונה היא הטובה יותר.
Very Slightly Included (VS1-VS2)- התכלילים הם קטנים ונעים בין כאלה שגמולוג מנוסה יתקשה לראות לכאלה שיהיה לו מעט יותר קל לראות תחת הגדלה של לופה. גם כאן יש חלוקה לרמות.
Slightly Included (SI1-SI2)- גמולוג מנוסה יראה את התכלילים של האבן תחת לופה. בנקודה זו יש לציין כי בין היהלומנים קיימת רמה נוספת של ניקיון שאינה נהוגה במעבדתGIA ונקראית SI3 על פי רוב יהלומנים משתמשים בה כדי לתאר יהלומים שהם בין ניקיוןSI2 לניקיון I1 שהתכלילים שלהם אינם נראים לעין.
Included (I1-I3)- התכלילים ברורים לעין בשימוש בלופה ועשויים להשפיע על ברק ושקיפות היהלום.
שימו לב, אם הולכים לפי תיעוד אמיתי אוGIA רוב היהלומים הנמכרים בישראל הם "ראסמי" בין SI2-I1. גם אם תעודות לא מוכרות מייחסות להם ניקיון מסוג VS זה לא הופך את היהלום ל-VS. השאלה החשובה ביותר שעליכם לשאול את עצמכם היא האם רואים את הפגמים או התכלילים בעין, האם היהלום נראה חלבי והשקיפות שלו נמוכה. האם הפגם שלו באמצע או בצד. האם הפגם שחור או לבן וכדומה.
אחת הטעויות הגדולות ביותר שעושים אנשים פרטיים בבחירת יהלום הוא להסתכל על הפרמטרים היבשים של התעודה בלבד. אך יש לזכור כי גם אם מדובר בתעודה אמינה, היא עדיין לא נותנת 100% או לא בהכרח מדברת בשפה של אדם שאינו מהתחום.
נסביר את הדבר בדוגמה. ניקח שני יהלומים, אחד שרמת ניקיונו SI1 עם פגם שחור בלוח היהלום והשני הוא עם פגם לבן בצד שעוד ניתן להסתיר עם שן. ייתכן שהפגם בצד יותר גדול או שיש עוד פגם לבן אך בפועל הרבה יותר קשה לראות את הפגם הלבן והסבירות שהוא משפיע על נראות היהלום היא קטנה יותר. בתמונה הבאה שני יהלומים כאלה ברמת ניקיון SI1 על פי אמות המידה של המעבדה האמריקאית GIA:
שני יהלומים אלא לא יסחרו בין סיטונאים באותו המחיר אך בהחלט עלולים להימכר באותו מחיר לצרכן הפרטי הלא מודע. כאן בדיוק נכנסת החשיבות של לא להסתפק בתעודה בלבד אלא להשקיע את הזמן בבדיקה של יהלומים.
Bearding- פגמים הנראים כמו שערות דקיקות או נימים הנוצרים בחגורה של היהלום (GRIDLE) שהיא ה"פס" המחבר בין הראש של היהלום לגוף שלו. פעמים רבות הם נוצרים בשל ליטוש לא מוצלח. מכיוון שהרבה מנצנוץ היהלום תלוי בכניסת האור מן החגורה יש להימנע מיהלומים עם כמויות גדולות של נימים.
Graining- פגמים אלה הם דפקטים במבנה הקריסטלי של היהלום שנוצרו בעת תהליך התגבשות לא מושלם. פעמים רבות, כאשר הם רבים וממוקמים עמוק בתוך היהלום, הם עשויים לתת לו מראה מעורפל מעט. כאשר הם קרובים לפני השטח הם נראים לפעמים כמו פסים צבעוניים.
Feather- פעמים רבות בארץ, פגם זה מכונה גלץ. מדובר במעין סדק פנימי ביהלום שלעיתים נראה כמו נוצה ומכאן שמו. זה פגם שנראה שונה בהתאם לזווית שלו ולדרך בה עובר בו האור. לעיתים הוא כמעט ולא נראה ולעיתים הוא מקבל גוון לבן. היתרון של הפגם הוא בנראות הנמוכה שלו אך יש לדעת כי פגמים אלה עשויים להיות מסוכנים לשלמות היהלום בהתאם למיקומם וקרבתם לפני השטח ואו החגורה של היהלום.
Crystals- רבים מן היהלומים כלאו, בשנות היווצרותם הרבות, קריסטלים אחרים בתוכם. ישנם סוגים רבים של קריסטלים מחומרים שונים ובצבעים שונים. למשל יהלום בתוך יהלום יהיה לבן, פחמן יהיה שחור, פרידות ירקרק וכדומה. מן הסתם רצוי לבחור מה שלא רואים בעין... הדבר תלוי בצבע ובגודל של הפגם.
Cavity- כמו אצל רופא השיניים, גם ליהלומים יכולים להיות "חורים". למעשה מדובר לרוב במעין פתחים גדולים יחסית ביהלום שנוצרו בתהליך ליטוש שגרם להתמוטטות של קריסטלים שאינם היהלום שהיו כלואים ביהלום קרוב לפני השטח.
Cloud- המונח ענן מתייחס לאזור ביהלום בו יש כמות של פגמים מסוג "חוד" (PINPOINT) או "קריסטל" הנמצאים זה לצד זה במעין אשכולות. זהו פגם שצריך מאוד להיזהר איתו כי במיקומים מסוימים, צבעים מסוימים וגדלים מסוימים הוא יכול להשפיע מאוד על נראות האבן ולעשות אותה חלבית לגמרי. מאידך זה לא קורה הרבה והדרך הטובה לדעת היא, כאמור, לראות את היהלום מול יהלומים נוספים...
Needle- "מחט". פגמים הנראים כמו מחטים לבנות או שקופות או נימים קטנים. לרוב קשה לראותם והם מתמזגים היטב ביהלום אך לעיתים, כאשר הם מגיעים באשכולות צפופים, הם עשויים להשפיע על דירוג הניקיון של היהלום והנראות שלו.
Pinpoints- או "חוד" הם פשוט נקודות קטנות, שחורות או לבנות הנמצאות בתוך היהלום. מן הסתם העדיפות היא לנקודות לבנות. יש לשים לב כי לעיתים נקודות יכולות להיות במיקום בו הן משתקפות ונראות רבות יותר.
Twinning Wisps- מדובר גם כן בדפקטים במבנה הקריסטלי של היהלום הנובעים מהפסקה בתהליך היווצרות היהלום והמשכתו מחדש במועד מאוחר יותר (אלפי שנים...). בעת התגבשותו הראשונית של היהלום נוצרו בו דפקטים. לאחר מכן הוא, לצורך הדוגמה, עבר לאזור קר מידי והפסיק להתפתח לכמה אלפי שנים, מאוחר יותר התנאים חזרו לעצמם והוא המשיך להתפתח אך הפגמים התפתחו לכיוון אחר והתפצלו. מהות הפגם יכולה להיות חודים, קריסטלים וכדומה. על פי רוב מדובר בריכוז של כמה פגמים.
Chip- שברון קטן או פתח קטן על פני השטח של היהלום. על פי רוב זו תוצאה של שיבוץ לא נכון, ליטוש לא מקצועי וכדומה.
Indented Natural- מדובר בפגם שאינו פגם אלא טעות ליטוש או בחירה לא ללטש אזור מסוים ביהלום, לרוב בסביבות חגורת היהלום. למעשה מדובר פשוט באזור ביהלום שנשאר גלמי.
לכאורה, מדובר בדבר מאוד ברור מאליו. לוקחים יהלומים, שמים אותו על משקל מתאים ומקבלים תוצאה מספרית. למעשה, יש כמה דברים שרצוי להבין לגבי משקל היהלום העשויים להשפיע על בחירתכם ביהלום.
באורח פרדוקסלי, התכונה החשובה ביותר בבחירת יהלום היא התכונה שהכי פחות אנשים מודעים אליה. תכונה זו היא ליטוש היהלום. נקודה מעניינת נוספת היא שזוהי למעשה התכונה היחידה המדידה של היהלום שאינה תלויה בהיווצרות הטבעית שלו אלא ביד האדם והחלטותיו.
ציון ליטוש יהלום, המכונה גם חיתוך יהלום, לא מתייחס לצורה אליה ליטשו את היהלום (לב, עגול, מרובע, אובאלי וכדומה) אלא לעמידה באמות מידה מסוימות שהצירוף ביניהם מביא את היהלום לרמת החזר אור מקסימלית. במילים פשוטות – ליטוש איכותי של יהלום יגרום לו לנצנץ יותר.
העניין הקריטי כאן הוא המדידה והוא מתקשר לכך שהמודעות של האנשים בנושא היא נמוכה – בעבר לא ממש ידעו למדוד את הפרמטר הזה וגם לא ידעו באמת ללטש בצורה מדויקת ונכונה כמו היום. מחקר ומכשור מודרני הם אלה שאפשרו את התפתחות התחום אך הציבור עדיין לא השלים את פער הידע.
EXCELLENT (ידוע גם בקיצור EX)
VERY GOOD (ידוע גם בקיצור VG)
GOOD
FAIR
POOR
מכיוון שמדובר בנושא טכני למדי והמטרה שלנו הוא לתת ידע שיסייע לכם בבחירה, ננסה לתת סקירה בסיסית של התחום. יש להפריד בין יהלומים עגולים ליהלומים בצורות אחרות וכך גם עשינו אנו כפי שניתן לראות במאמר זה.
ציון ליטוש היהלום העגול מורכב משלושה פרמטרים:
CUT או חיתוך – הפרופורציות בין החלקים השונים ביהלום. למשל היחס בין הגובה שלו לקוטר שלו, העובי של החגורה שלו, גודל הלוח שלו ועוד ועוד ועוד. בפרופורציות מושלמות, מבחינה מדעית, היהלום ינצנץ בשיא כוחו. זהו הפרמטר החשוב ביותר בציון הליטוש מכיוון שיש משמעות לפרופורציות אלה. המבנה והפרופורציות של היהלום יצרו שלוש תופעות ברמות משתנות של כוח בהתאם לאיכותם המדעית:
בהירות או זוהר היהלום (Brightness)– מתייחס לאור הלבן החיצוני והפנימי המשתקף מן היהלום.
אש היהלום (Fire) – ההתפצלות של האור הלבן ביהלום לצבעי הקשת השונים.
נצנוץ היהלום (Scintillation) – מידת הנצנוץ אותו מפיק היהלום והצורה הגיאומטרית הנוצרת במשחק הפנימי בין אזורים חשוכים למוארים ביהלום.
POLISH או גימור – ישנם מקרים בהם לא "מצחצחים" את היהלום עד הסוף ומשאירים חלקים שאינם מוחלקים לחלוטין. הסיבה הראשונה היא שרוצים להגיע למשקל מסוים של יהלום כדי להישאר בשווי מסוים – למשל יהלום של 0.99 קראט נמצא במחירון נמוך משמעותית מיהלום של 1.00 קראט. הסיבה השנייה הינה שיש אזורים שמעדיפים שלא לגעת בהם כדי לא ל"פתוח" פגם פנימי ואפילו לגרום לנזק ליהלום.
כך או כך, יהלומים רבים אינם בציון פוליש מושלם וסביר להניח שרוב בני האדם לא יוכלו לזהות זאת אך בציון פוליש נמוך יש להבין כי אזורים רבים ביהלום לא מוחלקים וכי זרימת האור לתוכו נפגעת.
SYMMETRY או סימטריה – פשוט מאוד, האם היהלום סימטרי או לא מבחינת הפאות שלו ומבחינת צורתו הכללית. הפרמטר הקל ביותר למדידה ולראייה בעין הוא קוטר היהלום. על פי רוב הוא לעולם לא קבוע וכל תזוזה של כמה עשיריות מילימטר היא מקובלת. סימטריה ממש נמוכה מעידה תמיד על בעיות בפרופורציה אך חוסר סימטריה קל לא אמור להדאיג כל עוד לא רואים אותו בקלות בעין.
למיטבי לכת ובעלי התקציב הגבוה התעמקות בציון ליטוש היהלום
לליטוש היהלום יש גם משמעות ביחס לגודל היהלום (ולא מבחינת המשקל). אם ניקח, לצורך הדוגמה, יהלום שמשקלו קראט. יתכן שהקוטר שלו הוא 6 מ"מ ויכול להיות שהקוטר שלו הוא 6.7 מ"מ. מבחינת מראה עיניים זה הבדל עצום (כאשר עוסקים בדברים כל כך קטנים).
אבן במשקל קראט שקוטרה 6 מ"מ היא אבן שמכנים בענף – אבן לחוצה. זו אבן שהיא מאורכת, או שהחגורה שלה עבה וכדומה. אלה הן אבנים שלא רק שהן בליטוש נמוך, הוא גם לא משתלם.
בתמונה זו יש שני יהלומים שצבעם גבוה (D-E), ניקיונם גבוה מאוד (VVSּּ+ׂ) ומשקלם זהה. אבן אחת היא "GOOD CUT" ואבן שנייה היא EXCELLENT. . לשני האבנים יש ציון פוליש וסימטריה EX-EX. ניתן לראות בקלות, על אף שקשה לצלם יהלומים, כי האבן בליטוש EXCELLENT היא חיה, בהירה, ללא שטחים כהים. בנוסף, הקוטר שלה גדול בשתי עשיריות המילימטר - משמעותי מאוד ביהלומים בגדלים אלה.
אבן במשקל קראט שקוטרה 6.7 מ"מ היא אבן שטוחה או "פיתה". היא תחזיר פחות אור אך יש לה יתרון גדול – היא נראית ממש גדולה ויש אנשים שזה קורץ להם. ניתן לומר באופן חד משמעי שבמידה והחיתוך של היהלום לא גבוה, יש עדיפות ליהלומים שטוחים יחסית שיראו גדולים ולא יהלומים גבוהים.
אבן קראט בליטוש אידיאלי תהיה בסביבות 6.4-6.5 מ"מ. מצד אחד יש לה שטח פנים ומצד שני יכולת החזר האור שלה מקסימלית.
ככל שציון הליטוש הכללי של היהלום, על כל הפרמטרים שלו, יהיה יותר גבוה כך הוא יעיד על עבודה יותר נכונה מבחינה מדעית ואפילו על תנאי עבודה יותר טובים (למשל ללא פגמים הקרובים לפני השטח, ללא ניסיון לסיים אבן במשקל מסוים כזה או אחר).
ציון ליטוש היהלום מבוסס למעשה על יחסי הגומלין בין הפאות של היהלום לקרני האור הנעות בו. באופן כללי יש ביהלום 58 פיאות (או 57 ללא הקודקוד המכונה עוקץ).
ישנן הרבה פרופורציות נמדדות מעבר ליחס בין קוטר היהלום לגובהו. למשל, פרופורציה חשובה מאוד ביהלום היא זו המכונה עומק הפביליון. למעשה מדובר במרחק בין החגורה של היהלום לבין הקודקוד של היהלום. הפרופורציה נמדדת ביחס לגובהו הכללי.
במידה ואחוז זה הוא גבוה מידי או לחלופין נמוך מידי קרני האור לא יישארו בתוך היהלום אלא "תברחנה" מצדדיו. על מנת למקסם החזריות אור, בוודאי זו הנראית לעין, רצוי שקרני אור אלה יצאו מכתר היהלום – שהוא חלקו העליון שמעל החגורה.
ביהלום בו הפרופורציות נכונות, אדם יכול להבחין בעין בקלות כי יש ביהלום אזורים חשוכים ואזורים מוארים בצורה שווה פחות או יותר.
האם יש טרנד ביהלומי מעבדה בעולם ? בשנה האחרונה אנו רואים כי חברות מסחר של יהלומים באינטרנט החלו להציע יהלומי...
עודאבני חן משכו וריתקו את בני האדם במשך אלפי שנים ועדיין לא איבדו ממקומן. הן מוזכרות בתנ"ך ובכתבים...
עודבמידה ואתם מעוניינים לבדוק אם מתכת שבידכם היא זהב או לא, יש כמה אמצעים ביתיים שיכולים לתת לכם...
עודאז איך בוחרים טבעת אירוסין? או בכלל, איך בוחרים טבעת יהלום? מקווים שהכנתם את עצמכם, שכן זהו מאמר...
עודאיך לבחור טבעת אירוסין? אז מה לעשות שיש כל כך הרבה דגמי טבעות? כל מיני צורות וסגנונות שגורמים לנו להתבלבל בהחלטה כל כך...
עודמאמר זה מתאים לכם אם אתם משתייכים לאחת הקבוצות הבאות: אתם רוצים להוציא כמה שפחות על טבעת אירוסין.
עוד
הספריה
