הסל שלי

חדר התצוגה פתוח עד לשעה 18:00        058-6555691

החזר כספי מלא
תוך 14 ימים


משלוח חינם
לפרטים

הספריה

הבעיה הקשה ביותר מולה עומדים אנשים מן השורה שמבקשים לרכוש יהלומים היא תיעוד היתר של היהלומים. הכוונה היא שמרבית המעבדות הגמולוגיות בארץ ובעולם אינן מתעדות יהלומים באופן המחמיר בו משתמשים היהלומנים בינם לבין עצמם. מסיבה זו נוצר מצב בו מעבדות שונות, משתמשות באותם סטים של אותיות ומספרים ויוצקות לתוכם תוכן שונה לחלוטין.

חשוב לדעת!
  • אין על משמעות לתכונות היהלום ללא ההקשר של מי קבע זאת.
  • המעבדה הנחשבת לאמינה ביותר בעולם היא מעבדת GIA.
  • לאף אדם או חברה אין פטנט על סקאלות תיעוד היהלומים ולכן כל אחד יכול להשתמש בהן כרצונו.
  • רוב היהלומים הנמכרים בשוק הפרטי הם יהלומים בתיעוד יתר.

 

 

על מנת להקל על ההבנה של הסיטואציה, נדבר בדוגמאות. יהלום מתומחר לפי שורה של תכונות המאפיינות אותו. אחת התכונות החשובות היא הצבע. האות D מסמלת יהלום חסר צבע לחלוטין (שקוף, כמו מים וכדומה) וככל שעולים בסולם האותיות היהלום יותר ויותר צהבהב עד שמגיעים לאות Z. נשמע פשוט אך יש לזכור כי בני אדם הם אלה המגדירים צבע, וכי לא מדובר בסקאלה המוגנת בפטנט כזה או אחר כך שנוצר מצב שניתן לקחת יהלום ולהכניס אותו לכמה מעבדות שונות ולקבל תוצאות שונות לחלוטין:

 

-          במעבדה א' ה"גמישה" מאוד היהלום יקבל צבע F

-          במעבדה ב' הגמישה קצת פחות יגידו שהוא צבע H

-          במעבדה ג' ה"סבירה" יגידו שהוא צבע J

-          במעבדה ד' יתנו את התיעוד המחמיר ביותר והקרוב ביותר לתיעוד האמיתי של היהלומנים ויגידו שהיהלום הוא בצבע K

 

כל מנעד השינויים הזה הוא על אותו יהלום!!! לעיתים נתקלנו גם בהבדלים גם של 7 רמות.

 

עוד דוגמה היא תיעוד יתר בניקיון  - לא פעם ולא פעמיים נתקלנו באבנים שתועדו במעבדות קיקיוניות בניקיון VS כאשר בפועל הן I2 ועוד לא יפה.  בכל אופן השורה התחתונה היא שלפי ניסיוננו המצער יש לא מעט צרכנים שמסתכלים יותר על האותיות המודפסות על הנייר ולא על היהלום.

 

אז מיהי המעבדה המחמירה?

 

המעבדה המחמירה ביותר בתחום היהלומים והנחשבת לאמינה ביותר בעולם היא המעבדה האמריקאית GIA וכך יגיד לכם כל אדם בתחום. מעבדות נוספות הנחשבות מחמירות וניתן להשיג תעודות שלהן בקלות מסוימת בארץ הן המעבדות IGI, וHRD שלרוב מרוחקות רמה אחת מתיעוד אמיתי או תיעוד של GIA.
 

אז מהי הכוונה בתיעוד אמיתי ?

 

יהלומים קיימים לפני קיום המעבדות הגמולוגיות והמוסכמות לגביהן היו קיימים עוד לפני שהונפקו תעודות. סביר להסיק כי המעבדות הוקמו בעיקר בשביל להתעמק בנושא הגמולוגיה ולחקור נושאים חדשים וכמובן כדי להגן על הצרכנים בשוק תכשיטי היהלומים המתפתח.

 

אך עוד לפני קיום המעבדות ומכיוון שהיהלומים היו קיימים והתנהל סחר סביבם, התגבשו חוקים התחלתיים לתמחור שלהם. ניתן לשער כי הקמת המעבדה האמריקאית GIA  בשנת 1931 ויסוד מחירון היהלומים של רפפורט בשנת 1976, העמיקו ושכללו את החוקים שהיו כבר קיימים והפכו אותם למסודרים יותר, מפורטים יותר ומדידים יותר בחלק מן המקרים.

 

כמובן שיהלומן אמיתי המצוי בעולם היהלומים ועוסק בו שנים רבות לא אמור להסתמך על המעבדות כדי להבין מה יש לו ביד וכי יש לו בעיה קשה אם הוא לא יודע לתת אומדן מציאותי למה יהלום כזה או אחר יקבל במעבדה כזו או אחרת. פעמים רבות הוא קונה חבילות ויהלומים שאינם מתועדים עדיין ועליו לדעת מראש בכמה הוא יכול למכור אותם – בדיוק כמו כל תחום של סחר.

 

יהלומן בעל הכשרה גמולוגית מתאימה וידיעת השוק אמור לדעת לתת תיעוד אמיתי לאבן – כלומר השערה מציאותית למה האבן תקבל בתנאי התיעוד המחמירים ביותר של GIA. הבעיה עם לקוחות פרטיים ותיעוד אמיתי היא שאדם מתבקש לסמוך על התיעוד של אותו האדם שמוכר לו את הסחורה וכאשר אדם זה אינו בקיא ברזי עולם היהלומים, זו דרישה שאינה טריוויאלית. חשוב לציין כי יש להיזהר מאוד עם רכישה בתיעוד אמיתי בייחוד בקניות שאינן ממוצעות וכי יש כאן פתח משמעותי לתיעוד יתר או הסתרת פרטים. קנייה ללא תעודה חיצונית היא רק מתוך השוואה מול אבני בוחן בעלות תיעוד אמריקאי.

 

אז מדוע לא כולם רוכשים רק יהלומים של GIA?

 

הבעיה עם GIA היא המחיר. עלות התיעוד היא הגבוהה ביותר, זמן התיעוד הוא הארוך ביותר ולכן היקר ביותר לאנשים בעוסקים בתחום בו גלגול סחורה הוא מהותי. מסיבות אלה, יהלומים באיכות מסחרית יותר ובגדלים צנועים יותר, כאלה המתאימים לסטנדרט והתקציב הישראלי כמעט ואינם נשלחים לתיעוד במעבדת GIA.

 

מעבר לחוסר הכדאות הכלכלית של תיעוד אבן קטנה ובינונית בתכונותיה בתעודה יקרה, יש עניין של אנשים שקונים אותיות ומספרים במקום יהלום. השפעת תיעוד היתר על הפסיכולוגיה של המשתמש לעיתים נראית בלתי הפיכה. אנשים קנו אבנים שהן צבע K שרשום עליהם צבע F והם לא רוצים להפנים שבמקרה שלהם למילה F יש רק משמעות אחת והיא לא נעימה...

 

סיבה נוספת היא שמקומות רבים בכלל לא מחזיקים תעודות של GIA ומכיוון שאנשים לא מודעים לדקויות התיעוד הם פשוט קונים עם תעודות קיקיוניות (העיקר שהן יפות ומודפסות על נייר כרום). 

 

אז איך לקנות יהלומים בתיעוד שאינו של מעבדת GIA

 

  1. להתייחס לתעודות טובות יחסית (IGI, HRD) בממוצע כרמה אחת פחות מGIA.

  2. בהקשר זה לשים לב כי יש מעבדות קיקיוניות הנותנות לעצמן שמות קרובים למעבדות הנסחרות אצל היהלומנים כדי לבלבל.

  3. להתייחס לכל שאר התעודות החיצוניות כהמלצה בלבד ולבחור תמיד יהלום מול אבני בוחן של מעבדת GIA לפני שיבוצו, תחת אור פלורוסנט, על גבי נייר צבע ותוך שימוש בלופה (הגדלה פי 10).

  4. לא להתבייש לרכוש יהלום של GIA עם אותיות נמוכות. ממילא ייתכן מאוד שזו אבן יותר טובה מאבנים מקבילות עם תעודות לא מזוהות. יתרון נוסף שלGIA  הוא שהם מפרטים גם דברים כמו גוון חום, מיקום וסוג פגמים וכדומה.

  5. בקניית יהלום ללא תעודה חיצונית, רצוי לרכוש רק במקום שנותן מסמכים מלאים לגבי היהלום  המפרטים את כל תכונותיו, את הקוטר שלו, את הגובה שלו, את הפלורוסנטיות. הכל מסודר מפורט וחתום על ידי גמולוג מוסמך שלוקח אחריות אישית.

  6. לא להתבייש לבקש לראות את התעודה של האבן ולעבור על הפרטים שלה.

  7. לא להתבייש לשאול שאלות – מדוע הקוטר של אבן X קטן מזה של אבן Y על אף שהן באותו משקל. מה הצבע של הפגמים או כל דבר אחר שעולה על רוחכם.
מידע על התעודות של דיאנוצ'ה
  • GIA   אנו תמיד מחזיקים יהלומים בתיעוד של GIA.
  • כלכליותלאנשים בעלי תקציב מוגבל אנו מחזיקים יהלומים מסחריים בתיעוד אמיתי.
  • שקיפותאם יהלום שאנו מוכרים הוא זול יחסית, נגיד לכם בדיוק למה.